מהי ביישנות ומתי היא הופכת לבעיה?

"בהתחלה חשבתי שהמעבר לעיר עבר די חלק. מצאתי דירה והתחלתי ללמוד באוניברסיטה, עשיתי עוד צעד לקראת הגשמת השאיפות שלי. אבל לאחר מכן הבנתי שהמצב קצת שונה...בבית היו לי הרבה חברים, אולי היה קשה להכיר בהתחלה, אבל אנחנו כבר שנים יחד. עכשיו, בכל הפסקה אני מתבוננת מהצד בקבוצות שמתגבשות להן, חוששת לגשת, להכיר. מה אם לא אמצא את המילים? אולי אין לנו דבר במשותף? ממש קשה לי להתחיל לדבר, אני מרגישה כל כך לא קשורה".

 

רבים מאיתנו עברנו זאת – הגענו למקום חדש וחשנו שמשהו חוסם בעדנו מלגשת, לדבר ולהכיר אחרים. מעין תחושה של חוסר ביטחון, חשש שמא לא יחבבו אותנו, או סתם תחושת אי-נוחות בלתי מוסברת. לפעמים ישנה הרגשה שאותו מחסום יכול לפגוע ביחסים החברתיים שלנו ולהשאיר אותנו לבד, והוא לרוב מלווה בתחושת תסכול מעצמנו ומהאחרים. אך מתי החשש הזה הופך לחמור?

 

ביישנות היא מונח מוכר ושגור, שמשמעותו היא הנטייה לחוש אי-נוחות ולחץ בסיטואציות שכוללות אינטראקציה בין-אישית, כמו שיחות, דייטים, היכרות, מפגש עם אנשים חדשים ואף דיבור בטלפון. ביישנות מקשה גם על היכולת לפנות לזרים לבקשת עזרה או שירות מסוים, ואנשים ביישנים מתקשים בדרך כלל גם לנהוג באסרטיביות ולהתמודד עם עימותים.

 

הביישנות קשורה לנטייה כללית של האדם לנהוג בצורה מופנמת, קרי להתמקד יותר במצבים פנימיים ובעצמם. במילים אחרות, האדם הביישן לרוב יתמקד בתחושותיו ובמחשבותיו, כך שהתנהגותו יכולה להיות מוגדרת כסוג של נסיגה מיחסים עם האחר. לעומת זאת, אנשים מוחצנים יותר יהיו ממוקדים באחר וינסו ליצור ולתחזק את הקשר עמו בצורה אקטיבית.

 

האדם הביישן לרוב חווה את ביישנותו כהגיונית ונורמלית יחסית. כמו כן, לרוב היא אינה גורמת למצוקה נפשית קשה, על אף שחוויית חרדה מסוימת בסיטואציות חברתיות תהיה שכיחה עבורו. אך איפה עובר הגבול ומתי הביישנות הופכת לתכונה שפוגעת בתפקוד, ואולי ראויה להגדרה אחרת?

 

ביישנות עשויה להפוך למופרזת ולהיחוות כבלתי הגיונית עבור האדם. כמו כן, היא עלולה להפוך בלתי נשלטת ולגרום למצוקה נפשית קשה – לפגיעה במצב הרוח, לדכדוך ואף לחרדה משמעותית ממצבים חברתיים וממחשבה עליהם. יתרה מזו, חששות מפני דחייה והשפלה מצד האחר בסיטואציות חברתיות גם הן צריכות לשמש תמרור אזהרה לשלב שבו הביישנות הופכת מורכבת ועלולה לפגוע בתפקוד ובאיכות החיים.

 

חרדה חברתית דומה לביישנות בבסיסה, אך משמשת לתיאור המצוקות המתוארות לעיל. להבדיל מהאדם הביישן, האדם החרד חברתית אוחז באמונות שליליות לגבי עצמו ולגבי אחרים, וכן בסטנדרטים גבוהים וכמעט בלתי אפשריים להתנהגות חברתית ראויה. בנוסף, הוא חושש מאוד לחוות השפלה ומבוכה בפני אחרים. כל אלה גורמים להימנעות מיצירת קשרים, מאינטראקציות פשוטות ומורכבות כאחד, ולעתים אף לבידוד חברתי של ממש.

 

חשוב לזכור כי לא כל אדם ביישן סובל מחרדה חברתית, וכי חרדה זו יכולה להופיע גם אצל אנשים שאינם ביישנים. רמה מסוימת של חרדה מלווה רבים מאיתנו במפגשים חברתיים ובסיטואציות לא מוכרות הכוללות אינטראקציה עם אחרים. עם זאת, יש לשים לב מתי עוברת הביישנות מתחושה נקודתית שאינה פוגעת בתפקודנו, לתופעה רחבה יותר המייצרת הימנעות, כאב נפשי ופגיעה במרקם החיים שלנו. 

 

רוצה לבדוק אם את/ה סובל/ת מחרדה חברתית? ניתן למלא שאלון לבדיקה

 

מעוניין/ת לדעת כיצד אפשר להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? ניתן לקרוא בעמוד טובומה קשרים

מאת צוות טובומה

שלח/י

שדה חובה

תודה על פניתכם!

אנו ניצור עמכם קשר בהקדם

שדה חובה

שדה חובה

שדה חובה

האתר  עוצב ונבנה ע"י | קודנט - בנייה ועיצוב אתרים לעסקים

מפת האתר

אתם מוזמנים ליצור עמנו קשר דרך טופס ונחזור אליכם במייל או בכל אחד ערוצי התקשורת שלנו בטלפון ובאינטרנט.

פרויקט טובומה

כתובת: תל אביב 

טלפון: 058-7262357