שאלות ותשובות- קשרים

האם הפרויקט מתאים לאנשים שהמגבלה היחידה שלהם היא חברתית?

כן. משתתפי הפרויקט יכולים לתפקד באופן רגיל לחלוטין בכלל תחומי החיים מלבד התחום החברתי. כלומר, לעבוד, לגור בצורה עצמאית, לממש את עצמם במקומות עבודה שונים, ולעתים גם לנהל קשרים חברתיים פונקציונליים שונים (למשל עם עמיתים לעבודה או עם שותפים לדירה). עם זאת, הם מתקשים ביצירת קשרים קרובים ומתמשכים וחווים עכבות בכל הנוגע לתקשורת בין-אישית עמוקה. המחיר עשוי להיות העדר קשרים חברתיים משמעותיים בכלל, קושי ליצור קשרים חברתיים חדשים, קושי ליצור קשר זוגי  ועוד.

 

האם הפרויקט מתאים לאנשים ללא מגבלה החווים בדידות?

כן. חלק מתכניות הפרויקט מותאמות לאנשים שאינם חווים מגבלה חברתית אך חשים בדידות ומעוניינים בהיכרות ובחוויות משותפות. יכולתם החברתיות של חלק מהמשתתפים תסייענה לאחרים בקבוצה המתקשים ליזום קשרים.

 

האם הפרויקט מתאים לאנשים עובדים?

כן. רוב תכניות הפרויקט מתקיימות בערב או בסוף השבוע, מחוץ לשעות העבודה.

 

האם הפרויקט מתאים לאנשים המשולבים בקהילה ובתפקוד נמוך?

כן. פרויקט 21+ נותן מענה לקבוצה זו. משתתפי הפרויקט יכולים להיות בעלי פגיעה משמעותית בתפקוד, לגור בבית הוריהם, בדיור מוגן או בהוסטלים. הם יכולים לעבוד במסגרות שירות השיקום התעסוקתי של משרד הבריאות כמו מפעלים מוגנים, מועדון תעסוקתי, תעסוקה נתמכת בשוק הפתוח, יזמות עסקית, מיזמים תעסוקתיים, תעסוקה מעברית או כצרכנים נותני שירות. בכל המצבים האלו הקושי ליזום קשרים חברתיים, לבנות ולשמר אותם עלול לפגוע באיכות חייהם. כך, למרות שלכאורה הם משולבים בקהילה, חסרה מסגרת התומכת בקשיים החברתיים מהם סובלים. 

 

האם הפרויקט מתאים לאנשים המאובחנים עם אוטיזם?

כן. חלק מתוכניות הפרויקט נותנות מענה מותאם לאנשים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי או עם מגבלות בכישורים החברתיים מתחת לספקטרום האוטיסטי (SCD).

 

מהי חרדה חברתית?

חרדה חברתית היא בעיה נפוצה שממנה סובל אחד מכל תשעה אנשים במהלך חייו. חרדה זו מאופיינת בפחד עצמתי ומתמשך מסיטואציות חברתיות ובין-אישיות שבהן האדם עלול לחוות דחייה, שיפוטיות וביקורתיות מצד הסובבים אותו. האדם החרד חברתית חושש כי התנהגותו בסיטואציות חברתיות תוביל לחוויה קשה של בושה, מבוכה ואף השפלה. החרדה העמוקה מתבטאת בין היתר באופן גופני - תעוקה בחזה, דופק מואץ, הזעה, רעד בגוף ועוד. תחושות רגשיות וגופניות קשות אלו מובילות לרוב להימנעות ממצבים חברתיים ובין-אישיים או למצוקה רבה במהלכם. ניתן לקרוא עוד על חרדה חברתית כאן

   

האם אני חרד חברתית?

חרדה חברתית לרוב מתאפיינת בפחד ובהימנעות ממגוון רב של סיטואציות חברתיות, החל ממצבים כגון דיבור בפני קהל והבעת דעה בפומבי, דרך שיחה עם אנשים בעלי סמכות, הבעת אי-הסכמה או בקשת עזרה, ועד לקשיים ביוזמת אינטראקציה יומיומית ובהתנהלות ביחסים אינטימיים. ניתן לבדוק אם את/ה סובל מחרדה חברתית באמצעות  שאלון מיוחד. אם את/ה חש/ה שפחדים אלו משפיעים על תפקודך ומעצבים את חייך, אנחנו מזמינים אותך לפנות אלינו.

 

מה ההבדל בין ביישנות לחרדה חברתית?

ביישנות יכולה להיות תכונת אופי שמאפיינת אותנו מאז ילדותנו, ולעתים אף מגדירה אותנו והולכת עמנו בדרכים שונות שבהן בחרנו. לפעמים אנו גאים בתכונה הזו, בעיקר בצמתים שבהם אנו רואים כיצד למרות הביישנות, ואפילו בזכותה, אנו מצליחים לממש את רצונותינו. עם זאת, לפעמים הביישנות מביאה עמה תחושות גופניות לא נעימות, בושה ומבוכה, וכן הימנעות ממושכת ממצבים חברתיים. כיום, אנחנו יודעים כי ביישנות וחרדה חברתית נמצאות על אותו ציר רגשי וההבדל ביניהן נעוץ בעוצמה שבה מתבטאות ההשפעות הרגשיות, הגופניות וההתנהגותיות. כמו כן, הן נבדלות ברמת הפגיעה בתפקוד והמצוקה שמתעוררת בעקבותיהן. ככל שהביישנות מעוורת יותר קושי למימוש עצמי בתחומים שונים, כך עולה הסבירות שמדובר בתצורה של חרדה חברתית.

 

האם חרדה חברתית עוברת באופן ספונטני?

חרדה חברתית מתפתחת לעתים כבר בילדות המוקדמת או בגיל ההתבגרות, ולרוב ללא טיפול היא מחמירה והופכת כרונית, עם מעט מאוד החלמה ספונטנית. הסיבה שבגינה חרדה חברתית אינה עוברת באופן ספונטני נעוצה במהלך ההפרעה. אנשים הסובלים מחרדה חברתית לרוב נמנעים מסיטואציות חברתיות מעוררות חרדה, ועצם ההימנעות ממצבים אלו, יחד עם הטיות החשיבה המאפיינות את החרדה, משמרות את החרדה בטווח הארוך ואף מגבירות אותה. דינמיקה זו יוצרת הפרעה שמתחזקת את עצמה, מעין "מעגל אכזרי" שבו שרוי האדם החרד חברתית.

 

מהו טיפול CBT?

טיפל קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) הוא טיפול פסיכולוגי מבוסס מחקר הנותן מענה למגוון הפרעות נפשיות וקשיים רגשיים. הטיפול ממוקד מטרה ומכוון לשינוי ושיפור דרכי התמודדות לא יעילות, המובילות למצוקה רגשית ונפשית. הטיפול מבוסס על שינוי דפוסים קוגניטיביים (מחשבות, אמונות, עמדות וכד') והתנהגותיים המניעים את החרדה ומונעים על ידיה. הוא נמצא כטיפול היעיל ביותר להפרעות חרדה. ניתן לקרוא עוד על CBT ועל קהל היעד שלו כאן.

 

כבר קראתי על עקרונות ה-CBT, האם אני יכול להיכנס לקבוצה בלי להשתתף בסדנה?

קריאה ולימוד עצמי של עקרונות טיפול קוגניטיבי-התנהגותי היא חשובה ובמקרים רבים יכולה להיות לעזר. ככלל, אנו חושבים כי ראוי שכל תהליך של שינוי ילווה בחיפוש, איתור או בנייה עצמאית של מדריך (אישי) לעזרה עצמית. לתפיסתנו, קריאה על עקרונות CBT לרוב אינה מעמיקה דיה כדי לאפשר השתלבות בקבוצה שבה כלל המשתתפים הכירו כבר את העקרונות בתצורה שונה, דרך סדנה. אנחנו מזמינים אתכם להשתתף בסדנה מקצועית שתאפשר לכם ללמוד את עקרונות הגישה בצורה סדורה ולנו להתרשם מהמידה שבה קבוצת הליווי עונה על הצרכים שלכם.

 

מדוע התכניות קבוצתיות?

הקבוצות נבנות כך שכלל המשתתפים חולקים קשיים משותפים. מניסיוננו, עבודה קבוצתית יעילה מאוד במצבים כאלו ועשויה להביא לשיפור מהיר. בקבוצה, שבה קיימת הקפדה על שמירת סודיות, מתאפשר לימוד משותף ושיתוף בקשיים. האפשרות לראות ולהשתתף בתהליך שעוברים אחרים, לחלוק התנסויות, הבנות וידע שנאסף לאורך השנים, תוך מתן תמיכה הדדי וקבלת הכוונה וייעוץ מקצועי, היא יעילה מאד ומשפרת את ההתמודדות עם הקושי.

 

האם יש להגיע לכל המפגשים?

רצף מפגשים מאפשר לכל משתתף מעורבות בתהליך וחיבור משמעותי לכלל הקבוצה. אנו ממליצים להגיע ברציפות למפגשים ולא לפספס אותם. הקצב של המפגשים בתכניות השונות הותאם לצרכי התכנית ובאופן המאפשר השתתפות מלאה.

 

האם ניתן לקיים מפגשים פרטניים עם מנחי הקבוצות?

מנחי הקבוצות אינם מקיימים מפגשים פרטניים, אך בהחלט מעניקים יחס אישי. התייעצות עם מנחי הקבוצות (בפגישות של עשר דקות) אפשרית בתיאום מראש ותיערך לאחר המפגשים הקבוצתיים. משתתפי הפרויקט המרגישים צורך קבוע במפגשים פרטניים יוכלו לקבל המלצות של פרויקט טובומה על מטפלים מתאימים. טיפול פרטני הוא התערבות משמעותית שלעתים נדרשת במקביל לעבודה בקבוצות טובומה.

 

האם ניתן להגיע למפגש אחד לניסיון?

לא. מניסיוננו מפגש יחיד אינו מספיק על מנת להתרשם מתהליך העבודה. רצף פגישות מאפשר לבחון את דרך העבודה בקבוצה ולהעריך את האפשרות להשתלב בה. ההצטרפות לסדנאות מותנית בתשלום מלא, וההצטרפות לקבוצות מותנית בהתחייבות לרבעון ותשלום מראש של שלושה חודשים.

 

האם ניתן לקבל החזר על ההשתתפות מקופות החולים?

מדיניות ההחזרים משתנה בין קופות החולים וחברות הביטוח השונות. נסייע בקבלת דמי ההשתתפות לפי התנאים של הביטוח הרלוונטי. איננו מתחייבים שיינתן החזר.

 

מה משך המפגש?

בכל תכנית של הפרויקט משך הפגישות משתנה.

 

היכן יתקיימו המפגשים?

המפגשים יתקיימו בתל אביב ובערים אחרות לפי צורך.

 

איך מצטרפים לתכניות הפרויקט?

מלאו טופס פנייה וקבלו מענה טלפוני מנציג הפרויקט שיסייע לזהות מהן התכניות המתאימות לצרכים שלכם.

 

שלח/י

שדה חובה

תודה על פניתכם!

אנו ניצור עמכם קשר בהקדם

שדה חובה

שדה חובה

שדה חובה

האתר  עוצב ונבנה ע"י | קודנט - בנייה ועיצוב אתרים לעסקים-

אתם מוזמנים ליצור עמנו קשר דרך טופס ונחזור אליכם במייל או בכל אחד ערוצי התקשורת שלנו בטלפון ובאינטרנט.

פרויקט טובומה

כתובת: תל אביב 

טלפון: 058-7262357