הקשבה לעצמי ולאחר: מיינדפולנס ותפקידה בקשר

כמה פעמים שמת לב בזמן האחרון לכאב המתעורר בגב התחתון בזמן ישיבה במשרד, או לתחושות העולות בך בזמן חילופי דברים עם בן משפחה? ואם שמת לב לאותו כאב או לאותן תחושות, האם עצרת באמת להרגיש אותן?

 

רוב בני האדם חיים את חייהם בקצב מהיר והופכים מודעים לתחושות (שליליות וחיוביות כאחד) רק כשאלו נעשות בולטות וקיצוניות במיוחד. המרוץ שבו אנחנו נמצאים לא מאפשר לנו, לרוב, לעצור ולחשוב – לא כל שכן להתמקד ברגשותינו ובחוויה שאנו עוברים. כשהחוויה כבר מורגשת, היא הופכת כה בולטת עד שאנו שוכחים שהיא ברת חלוף.

 

מיינדפולנס, או מודעות קשובה, היא גישה המבוססת על עקרונות בודהיסטיים שפותחה גם כהתערבות טיפולית. באופן בסיסי, מדובר בהפניית קשב ומודעות למה שקורה ברגע הנוכחי - כולל למחשבות, לתחושות ולמעשים - ללא שיפוטיות. הפניית הקשב ותשומת הלב שלנו, לפי גישה זו, צריכה להיעשות באופן כזה שאינו מעביר ביקורת ואינו מחלק שבחים, אלא מפנה קשב לחוויה כפי שהיא. ההתבוננות על כל מחשבה, תחושה וחוויה נעשית תוך הבנה שמדובר בעניין זמני וחולף, תוך למידה להנות מתחושות נעימות ולשאת תחושות נעימות פחות. 

 

הואיל וניתן להתבונן באמצעות מודעות קשובה על סיטואציות שונות, נשתמש בדוגמה אפשרית של שיחה עם חבר או עמית לעבודה. אם נשתמש במיינדפולנס במהלך השיחה, נשים לב לשינויים קטנים שמתרחשים בגופנו במהלכה. ייתכן שבמהלך השיחה נשים לב שמנח הגוף שלנו השתנה והפך מכווץ יותר, שגרוננו התייבש, שאזור הכתפיים שלנו מרגיש מתוח. אולי נשים לב גם ל"התהפכות" קלה בבטננו. נתבונן על תחושות אלה כאילו "מהצד", ונבחין גם בקיומן וגם בכך שהן עוברות תוך זמן קצר. 

 

לאחר מכן, ננסה לשים לב למחשבות ולרגשות שעולים בנו. ייתכן שהרגשנו מבוכה בשיחה עם החבר, חוסר נוחות מסוימת, אולי אפילו תסכול או עצבנות קלה. חשוב לשים לב שלא נעביר ביקורת או נשפוט את תחושותינו, וגם לא ננסה לטאטא אל מתחת לשטיח מיחושים קטנים ותחושות חוסר נוחות. נתבונן על המחשבות והרגשות, שליליים וחיוביים כאחד, מתעוררים בנו וחולפים, כשם שקורה עם מחשבות ורגשות אחרים. מטרתנו תהיה לשים לב לאותן תחושות, פיזיות ופסיכולוגיות יחד, ולשהות איתן - עוד לפני קישורן לתוכן השיחה, לבגד שלבשנו, לטמפרטורת החדר או לוויכוח הקודם עם אותו חבר.

 

באמצעות המיינדפולנס, לאחר שהענקנו תשומת לב מלאה לתחושות ולא עסקנו בפירושן, נוכל לפתח את היכולת שלנו לשאת אירועים פנימיים המתרחשים בתוכנו, ושאותם קשה לנו לסבול בדרך כלל. כמו כן, נוכל לנתח בגמישות את הסיטואציה מאוחר יותר ולפרק אותה לחלקים, As is – מבלי שהיא "התערבבה" בדעות, בביקורת ובשיפוטיות. כך, נוכל לקשר בין מחשבות, תחושות, אירועים פנימיים ואירועים חיצוניים בצורה טובה ויעילה, שתלמד אותנו על הדרך שבה אנו מגיבים להבא. יתרה מזו, שימוש במיינדפולנס יכול לסייע לנו להכיר טוב יותר את עולמנו הפנימי, ו"להכניס לפרופורציה" את עוצמתן ומשכן של חוויות רגשיות שפורצות מתוכנו, שכולן זמניות וחולפות כמו כל תופעה אחרת. 

 

בנוסף לניתוח החוויה העכשווית, מאפשרת המודעות הקשובה גם הבנה טובה יותר של הגוף, ואת שיפור ההתמודדות עם כאב ותחושות פיזיות לא נעימות, בראותן כזמניות. כמו כן, היא יכולה לסייע בהפחתת תסמינים גופניים שעולים בנו באופן אוטומטי, ושמקורם פעמים רבות בלחץ, בחרדה ובמצבים נפשיים אחרים. 

 

כיצד כל זה יעזור לי בקשר?

 

תרגול מיינדפולנס במצבים בין-אישיים, בדומה לדוגמה שהבאנו קודם לכן, יכול לסייע לנו ביצירת יחסים וקשרים נעימים ומיטיבים עם האחר. קשיים רבים בקשר נובעים מצורת תקשורת לא יעילה, כך שמודעות לתחושות ולרגשות בהווה עוזרת להבחין מה קורה לנו וכיצד אנו מגיבים. היות שקושי בין-אישי יכול לייצר תחושה חזקה של בדידות וחוסר שייכות, ניתן להתמודד עם הקושי גם דרך כלים של מודעות קשובה. תשומת לב למחשבה בלתי נסבלת וביקורתית על עצמנו, לדוגמה, תעזור לנו לא להישאב לתוכה - אלא לצפות בה (כאילו מרחוק) ולהבין שהיא תחלוף. התבוננות קשובה שכזו במה שעובר עלינו עשויה לאפשר החזקה עצמאית של מה שעובר עלינו (בלי לתת לזה להשפיע על ההתנהגות שלנו אל אחרים או עם אחרים). כלומר, אנחנו מוכנים "לסבול" (להתמודד לבד עם משהו לא פשוט), כדי שאחרים יוכלו "לסבול אותנו", מה שעשוי לסייע לשימור של קשר ולשייכות, שהופכת מצבים קשים ל"נסבלים". 

 

המודעות הקשובה יכולה לסייע לנו להבחין בין צורות שונות של תקשורת, וכן לעזור לנו להבחין איזה מקום אנו תופסים בסיטואציות בין-אישיות, שבהן אנו פעמים רבות מבקרים ושופטים את עצמנו. בהתבוננות קשובה נוכל להבין אם אנו נוקטים בגישה תוקפנית מדי, המתעלמת מצרכינו ומצרכי האחר, או אולי בגישה הנמנעת מיצירת קשר ומחיבור לאחרים. אולי אנו עסוקים בעימותים תמידיים מבלי לחשוב על מה אנו נלחמים, ואפשר שאנו כלל לא שמים לב לדבר שאותו אנו צריכים בשיחה – וכך לא מעלים נושא חשוב. 

 

לפי גישת המיינדפולנס, נתבונן על הדפוסים האלה כשייכים למאגר שלמדנו במהלך חיינו, שאימצנו לחיקנו עקב ניסיון קודם ושאולי, רק אולי, אנו רוצים לשנות. המודעות הקשובה למתרחש בתקשורת תוכל לעזור לנו להבין כיצד אנו מתקשרים במערכות שונות בחיינו – במשפחה, בזוגיות, בעבודה או עם זרים. אותם דפוסים, שנראים לנו בלתי ניתנים לשינוי ואולי אף בלתי נסבלים, יכולים להפוך קלים יותר להתמודדות בעזרת המיינדפולנס, וכך להפוך את התקשורת כולה ל"קלה לעיכול" עבור כל הצדדים. 

 

המודעות הקשובה ביחסים תפנה אותנו לשים לב לטון הדיבור שלנו, לעוצמת קולנו וליובש בגרוננו בזמן השיחה. היא תפנה אותנו לשים לב לצורת התקשורת שבה אנו נוקטים, כך שלאחר מכן נוכל לבחון אם היא משפיעה בצורה חיובית או שלילית על הסיטואציה. הפניית הקשב לאלמנטים הגופניים והתחושתיים בשיחה יכולה אפילו לשנות אותה "תוך כדי תנועה" – למשל, אם נשים לב לתנועות הידיים שלנו, ונחליט למתן אותן או להבליט אותן, לפי מטרותינו. 

 

לבסוף, תפקידה של תשומת הלב הבלתי שיפוטית בתוך קשר היא גם להפנות קשב לרצונות ולרגשות של האחר. ההקשבה לעצמנו ולתחושותינו יכולה להגביר את המודעות שלנו לצרכים של הקרובים לנו, וכך לעודד אותנו ואותם להיות פתוחים וגמישים יותר – תכונות המייצרות בתורן קשר הדדי ומהנה. 

 

ניתן לקרוא עוד על מיינדפולנס בספרו של סטיבן פולדר "ערות בחיי היומיום"

מידע נוסף ניתן למצוא באתר מכון מודע של המרכז הבינתחומי הרצליה

 

מאת צוות טובומה

 

שלח/י

שדה חובה

תודה על פניתכם!

אנו ניצור עמכם קשר בהקדם

שדה חובה

שדה חובה

שדה חובה

האתר  עוצב ונבנה ע"י | קודנט - בנייה ועיצוב אתרים לעסקים-

אתם מוזמנים ליצור עמנו קשר דרך טופס ונחזור אליכם במייל או בכל אחד ערוצי התקשורת שלנו בטלפון ובאינטרנט.

פרויקט טובומה

כתובת: תל אביב 

טלפון: 058-7262357