שאלות ותשובות- נשים

מדוע התכניות קבוצתיות?

הקבוצות נבנות כך שכלל המשתתפים חולקים קשיים משותפים. מניסיוננו, עבודה קבוצתית יעילה מאוד במצבים כאלו ועשויה להביא לשיפור מהיר. בקבוצה, בה קיימת הקפדה על שמירת סודיות, מתאפשר לימוד משותף ושיתוף בקשיים. האפשרות לראות ולהשתתף בתהליך שעוברים אחרים, לחלוק התנסויות, הבנות וידע שנאסף לאורך השנים, תוך מתן תמיכה הדדי וקבלת הכוונה וייעוץ מקצועי, הנה יעילה מאד ומשפרת את ההתמודדות עם הקושי.

האם יש להגיע לכל המפגשים?

רצף מפגשים מאפשר לכל משתתף מעורבות בתהליך וחיבור משמעותי לכלל הקבוצה. אנו ממליצים להגיע ברציפות למפגשים ולא לפספס אותם. הקצב של המפגשים בתכניות השונות הותאם לצרכיי התכנית ובאופן המאפשר השתתפות מלאה.

האם ניתן לקיים מפגשים פרטניים עם מנחי הקבוצות?

מנחי הקבוצות אינם מקיימים מפגשים פרטניים, אך בהחלט מעניקים יחס אישי. התייעצות עם מנחי הקבוצות (פגישות של עשר דקות) אפשרית בתיאום מראש ותערך לאחר המפגשים הקבוצתיים. משתתפי הפרויקט המרגישים צורך קבוע במפגשים פרטניים יוכלו לקבל המלצות של פרויקט טובומה על מטפלים מתאימים. טיפול פרטני הוא התערבות משמעותית שלעתים נדרשת במקביל לעבודה בקבוצות טובומה.

האם ניתן להגיע למפגש אחד לניסיון?

לא. מניסיוננו מפגש יחיד אינו מספיק על מנת להתרשם מתהליך העבודה. רצף פגישות מאפשר  לבחון את דרך העבודה בקבוצה ולהעריך את האפשרות להשתלב בה. ההצטרפות לקבוצות מותנית בהתחייבות לרבעון ותשלום מראש של שלושה חודשים.

מה העלות וכיצד מתבצע התשלום על ההשתתפות בקבוצה?מצורפת טבלת מחירים (הפנייה לטבלת מחירים) לפי תכניות הפרויקט. היעדרות ממפגשים, מכל סיבה שהיא, אינה מפחיתה מהתשלום.

האם ניתן לקבל החזר על ההשתתפות מקופת חולים?

מדיניות ההחזרים משתנה בין קופות החולים וחברות הביטוח השונות. נסייע בקבלת דמי ההשתתפות, לפי התנאים של הביטוח הרלוונטי. איננו מתחייבים שיינתן החזר.

מה משך המפגש?

בכל תכנית של הפרויקט משך הפגישות משתנה. היכן יתקיימו המפגשים?המפגשים יתקיימו בתל אביב ובערים אחרות לפי צורך.  איך מצטרפים לתכניות הפרויקט?מלאו טופס פנייה וקבלו מענה טלפוני מנציג הפרויקט שיסייע לזהות מהן התכניות המתאימות לצרכים שלכם.

האם הפרויקט מתאים לאנשים שהמגבלה היחידה שלהם היא חברתית?

משתתפי הפרויקט יכולים לתפקד ברמה נורמלית לחלוטין בכלל תחומי החיים מלבד התחום החברתי. כלומר, לעבוד, לגור בצורה עצמאית, לממש את עצמם כיוצרים (במקומות עבודה שונים), ולעתים גם לנהל קשרים חברתיים פונקציונלים שונים (למשל עם עמיתים לעבודה או עם שותפים לדירה). עם זאת, הם מתקשים ביצירת קשרים קרובים ומתמשכים וחווים עכבות בכל הנוגע לתקשורת בין-אישית עמוקה. המחיר עשוי להיות העדר קשרים חברתיים משמעותיים בכלל, קושי ליצור קשרים חברתיים חדשים, קושי ליצור קשר זוגי (או קיום קשר זוגי וקושי ליצור קשרים אחרים בעלי ערך) ועוד.

האם הפרויקט מתאים לאנשים ללא מגבלה החווים בדידות?

כן. חלק מתכניות הפרויקט מותאמות לאנשים שאינם חווים מגבלה חברתית אך חשים בדידות  ומעוניינים בהכרות ובחוויות משותפות. יכולתם החברתיות של חלק מהמשתתפים תסייענה לאחרים בקבוצה המתקשים ליזום קשרים למרות שמעוניינים בכך.

האם הפרויקט מתאים לאנשים עובדים?

כן. רוב תכניות הפרויקט מתקיימות בערב או בסוף השבוע מחוץ לשעות העבודה.האם

הפרויקט מתאים לאנשים המשולבים בקהילה עם תפקוד נמוך?

משתתפי הפרויקט יכולים להיות בעלי פגיעה משמעותית בתפקוד, לגור בבית הוריהם,  בדיון מוגן או בהוסטלים.  הם יכולים לעבוד במסגרות שירות השיקום התעסוקתי של משרד הבריאות כמו מפעלים מוגנים, מועדון תעסוקתי, תעסוקה נתמכת בשוק הפתוח, יזמות עסקית, מיזמים תעסוקתיים, תעסוקה מעברית או כצרכנים נותני שירות. בכל המצבים האלו הקושי ליזום קשרים חברתיים, לבנות ולשמר אותם עלול לפגוע באיכות חייהם. כך, למרות שלכאורה הם משולבים בקהילה, חסרה מסגרת  התומכת בקשיים החברתיים מהם סובלים. פרויקט 21+ נותן מענה לקבוצה זו.  

האם הפרויקט מתאים לאנשים עם אוטיזם?

כן. חלק מתוכניות הפרויקט נותנות מענה מותאם לאנשים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי או עם מגבלות בכישורים החברתיים מתחת לספקטרום האוטיסטי (SCD).

​

קשרים - חרדה חברתית

מהי חרדה חברתית?

חרדה חברתית הנה הפרעה נפשית נפוצה ביותר (רביעית בשכיחותה). אחד מכל תשעה אנשים  יסבול ממנה במהלך חייו. חרדה זו מאופיינת בפחד עצמתי ומתמשך מסיטואציות חברתיות/בין-אישיות בהם האדם עלול לחוות דחייה, שיפוטיות וביקורתיות מצד הסובבים אותו. החרד חברתי חושש כי התנהגותו בסיטואציות חברתיות תוביל לחוויה קשה של בושה, מבוכה ואף השפלה. החרדה העמוקה מתבטאת בין היתר באופן גופני: במועקה בחזה, בדופק מואץ, הזעה, רעד בגוף ועוד. תחושות רגשיות וגופניות קשות אלו מובילות לרוב להימנעות מאותם מצבים "מלחיצים" או לחוויה של מצוקה עזה במהלכם, היוצרת פגיעה משמעותית בתפקוד היומיומי; בעבודה, בלימודים ובחיי החברה. 

רוצה לקרוא עוד על חרדה חברתית?

אנחנו ממליצים בחום על שני ספרים:"טיפול קוגניטיבי התנהגותי" / צופי מרום, עידן אדרקה, איווה גלבוע שכטמן"איך הביישן למד" / צופי מרום, איווה גלבוע שכטמן, מיכל ניובורן    

האם אני חרד חברתית?

חרדה חברתית לרוב מתאפיינת בפחד והימנעות ממגוון רב של סיטואציות חברתיות, החל ממצבים כגון דיבור בפני קהל, הבעת דעה בפומבי, דרך שיחה עם אנשים בעלי סמכות, הבעת אי הסכמה או בקשת עזרה ועד לקשיים ביצירה ובהתנהלות ביחסים אינטימיים. אתה חש שפחדים אלו משפיעים על תפקודך ומעצבים את חייך אנחנו כאן עבורך.

מלא את השאלון הבא. 

מה ההבדל בין ביישנות לחרדה חברתית?

ביישנות יכולה להיות תכונת אופי איתה אנחנו הולכים מאז ילדותינו: "הוא ילד ביישן ושקט…" "תמיד היית מעט מופנם". לעתים תכונת האופי הזאת מגדירה אותנו, מנווטת אותנו במשעולי ההתבגרות ובחיי היומיום. ולעתים אנחנו אוהבים אותה, גאים בה בעצמינו, בעיקר באותם צמתים בהם אנחנו רואים איך למרות הביישנות ואפילו בזכותה אנחנו מצליחים לממש את שאיפותינו ומשאלותינו. אך פעמים הביישנות הזאת גוררת עמה תחושות גופניות לא נעימות, רגשות קשים של בושה ומבוכה והימנעות מתמשכת ממצבים חברתיים. כיום, אנחנו יודעים כי ביישנות וחרדה חברתית נמצאות על אותו ציר רגשי וההבדל ביניהן נעוץ בעוצמת הביטוי הרגשי-גופני-התנהגותי, בפגיעה בתפקוד וברמת המצוקה שנוצרת בעקבותיהם. ככל שהביישנות מעוררת קושי של אדם לממש את עצמו בעבודה, בזוגיות ובחיי החברה, סביר להניח שמדובר בעצמה רגשית המאפיינת חרדה חברתית. 

האם חרדה חברתית עוברת באופן ספונטני?

חרדה חברתית מתפתחת לעתים כבר בילדות המוקדמת או בגיל ההתבגרות, ולרוב ללא טיפול היא מחמירה הופכת כרונית עם מעט מאוד החלמה ספונטנית. הסיבה בגינה חרדה חברתית אינה עוברת באופן ספונטני נעוצה במהלך ההפרעה. אנשים הסובלים מחרדה חברתית לרוב נמנעים מסיטואציות חברתיות מעוררות חרדה- עצם ההימנעות ממצבים אלו (אשר בטווח הקצר מפחיתים את החרדה), יחד עם ההטיות הקוגניטיביות המאפיינות את הסובלים מחרדה חברתית, בטווח הארוך משמרים את החרדה ואף מגבירים אותה. דינמיקה זו יוצרת הפרעה שמתחזקת את עצמה, מעין "מעגל אכזרי" אשר החרד חברתי שבוי בו. באופן כללי, מטרת הטיפול בחרדה חברתית היא לאפשר לאדם להיחלץ מהמעגל אכזרי זה בו הוא שבוי.

מהו טיפול CBT?

טיפל קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) הנו טיפול פסיכולוגי מבוסס מחקר הנותן מענה למגוון הפרעות נפשיות וקשיים רגשיים. הטיפול ממוקד מטרה ומכוון לשינוי ושיפור דרכי התמודדות המובילות למצוקה רגשית ונפשית של האדם ואינן יעילות. הטיפול מבוסס על שינוי דפוסים קוגניטיביים (מחשבות, אמונות, עמדות וכדומה) והתנהגותיים המניעים את החרדה ומונעים על ידה. טיפול קוגניטיבי-התנהגותי נמצא כטיפול היעיל ביותר בהפרעות חרדה. לקריאה נוספת, אנחנו מזמינים אתכם לקרוא מאמר המתאר CBT כגישה מבוססת ראיות, ומפרט את הסיבות לשימוש בה במקרים של הפרעות חרדה. 

כבר קראתי על עקרונות ה CBT, האם אני יכול להיכנס לקבוצה

בלי להשתתף בסדנה?

קריאה ולימוד עצמי של עקרונות טיפול קוגניטיבי-התנהגותי הנה חשובה ובמקרים רבים יכולה להיות לעזר. ככלל אנו חושבים כי ראוי שכל תהליך של שינוי ילווה בחיפוש, איתור או בנייה עצמאית של מדריך (אישי) לעזרה עצמית. לתפיסתנו, קריאה על עקרונות CBT לרוב אינה מעמיקה דיה כדי לאפשר השתלבות בקבוצה בה כלל המשתתפים מכירים את השפה הטיפולית. אנחנו מזמינים אתכם להשתתף בסדנה מקצועית שתאפשר לכם ללמוד את עקרונות הגישה בצורה סדורה ולנו להתרשם מהמידה בה קבוצת ליווי עונה על הצרכים שלכם.